ים המלח הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן. ריכוז המלחים בים המלח עומד על כ- 34%, מה שאומר שריכוז המלחים בים במלח גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכון. ריכוז מלחים גבוה זה נובע מכך שהאגם נמצא באזור בעל אקלים מדברי חם ויבש המתאפיין בשיעורי התאיידות גבוהים. ים המלח הוא גוף המים הרביעי במליחותו בעולם כולו.
אמנם קרקעיתו אינה המקום הכי נמוך בעולם (שקע מריאנה שבאוקיינוס השקט הוא הנקודה העמוקה ביותר הידועה והנגישה בקרום כדור הארץ), אך חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם.
אגן ים המלח מורכב משני אגנים, דרומי וצפוני. החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים נמצא מפלסו של האגם בירידה מתמדת, בעיקר בשל השימוש הנרחב במקורות המים הנשפכים אליו, שהחשוב שבהם הוא נהר הירדן, ושאיבת המים לאידוי בבריכות באגן הדרומי. בשל הירידה המתמשכת במפלס, התייבש החלק הדרומי של האגם, שהיה רדוד בהרבה מזה הצפוני, ועומקו היה כעשרה מטרים בלבד טרם תהליך התייבשות. ואילו עומקו הממוצע של חלקו הצפוני היה כ-200 מ' וקרקעיתו בממוצע מגיעה לעומק של 730 מ' מתחת לפני הים. עם ייבושו של האגן הדרומי נבנו בו בריכות לצורך אידוי המים והפקת אשלג וכימיקלים אחרים על ידי מפעלי האשלג בישראל וחברת האשלג הירדנית. לבריכות אלה נדרשת שאיבה בהיקף נרחב של מי האגם.
קצב הירידה השנתי של מפלס מי הים בעשור האחרון הוא כ- מטר וחצי לשנה. ירידת המפלס גרמה לשינוי משמעותי בגבולותיו של האגם, וכתוצאה מכך פחת שטחו בכ- 35%. האסון נעמד בהזק כל כך גדול עדי כדי כך שקו החוף של ים המלח, אותו ים שאליו ירדו המתרחצים במדרגות האבן בשנות ה-80, בקושי נראה לעין — הוא מתאחד עם קו האופק של הרי מואב ועם השמים המעוננים — ונמצא כשני קילומטרים מהמדרגות של אמצע שנות ה-80.
ירידת המפלס המצטברת גורמת לשינויים גדולים באגן הים בהם: שינויים בלתי הפיכים בגוף המים באגן הצפוני, נסיגת חופים, פגיעה בשמורות טבע ובתשתיות (כבישים וגשרים) ויצירת בולענים.
אסון הבולענים
שנים ארוכות לא נחשבה ירידת מפלס המים בים במלח בעיה. מפעילי החופים החלו להתרגל לכך והתייחסו לתופעה כאל דבר שבשגרה — לסוכות המציל חוברו גלגלים כדי לקדם אותן בכל שנה, מדרגות חדשות נבנו מפעם לפעם ושבילי הגישה הוארכו. בסוף שנות ה–90 הפך הדבר לבעיה: בורות נפערו במטע תמרים ובמתחם הקמפינג ליד עין גדי. ב–1998 הורה מהנדס המועצה האזורית תמר על סגירת חניון קמפינג, שנתיים אחר כך ננטשו גם כמה ממטעי התמרים.
בדומה לירידת הים, גם קצב היפערות הבולענים גובר עם השנים.
בשנת 1972 מספר הבולענים היה 0 וגובה פני הים הגיע ל- 396.5-.
בשנת 1990 מספר הבולענים הגיע ל-70 וגובה פני הים הגיע ל- 406.8-.
בשנת 1996 מספר הבולענים הגיע ל-220, עשר שנים אחר כך, בשנת 2006 כבר נמנו 1,808 בולענים,
בשנת 2013 מספר הבולענים הגיע ל-4,336 וגובה פני הים הגיע ל- 426.8-.
ובשנת 2016 הגיע מספרם ל-5,548 וגובה פני הים הגיע ל- 428.9-.
ד"ר גדעון בר, ראש פרויקט מחקר וניטור ים המלח במכון הגאולוגי, מעריך כי:
בכל שנה נפערים כ- 500 בולענים חדשים. כלומר, יותר מבולען חדש אחד ביום. בולענים היא תופעה גאולוגית מוכרת בעולם, אך לעוצמה כזו ולקצב כזה אין דומה לו.
אז איך יראה חוף ים המלח בעוד 20 שנה??
אלפים, אם לא עשרות אלפי בולענים חדשים ייפערו, הישנים ימשיכו לגדול, במקומות רבים יתחברו הבולענים זה לזה ויביאו לקריסת קרקע על פני שטח גדול. החוף יהיה פחות ופחות נגיש. ללא פרויקט תשתית ענק וחדשני, נראה שרק אנשים אמיצים ובעלי כושר גופני רב יוכלו להגיע לחוף הטבעי של ים המלח.
אם מישהו מחפש נקודת אור, אפשר למצוא אותה ב- "פארק הבולענים" המתוכנן ליד עין גדי, שיהפוך את הקטסטרופה הגאולוגית לאטרקציה תיירותית.
האסון הדרמטי שהבולענים גרמו לאזור נעמדים בהזקים עצומים:
עשרות בולענים גדולים התחברו זה לזה ויצרו מראה דרמטי של קריסת אזור שלם. חלקם התמלאו במים ירוקים־אפורים.
בחוף הרחצה הסגור סוכת המציל שבורה, שוכבת ליד קו המים, מאחוריה שורות שורות של שמשיות מתפוררות.
דרומה משם עומדים עצי התמר המתים וכרותי הצמרת של קיבוץ עין גדי, שננטשו בגלל הבולענים.
מצדו השני של הכביש — נמצא חניון הלילה שהיה הראשון להיסגר בגלל התופעה, לפני 18 שנים.
כיום המקום נראה כמו תפאורה ישנה לסרט מלחמה: מכתשים גדולים, מבנים מרוסקים שקרסו לתוך הבורות, עצים מתים, צינורות וכבלים תלויים באוויר. בסמוך נמצאת תחנת הדלק שנסגרה לפני כשנה, מעט צפונה משם הגשר הגדול שמעל נחל ערוגות שנבנה בעלויות גבוהות ובטכניקות מתקדמות, כדי להתמודד עם בעיית הבולענים, אך החזיק מעמד שש שנים בלבד ולבסוף נסגר.
אסונות ים המלח
לים המלח חשיבות רבה לתעשייה ולתיירות הישראלית והירדנית.
לתעשייה בים המלח חשיבות רבה הודות להרכב מימיו של ים המלח הכולל ריכוז גבוה של מגנזיום, סידן ואשלגן. התעשייה הכימית באזור מנצלת את העובדה הזו להפקת אשלג, מגנזיום ותרכובות של ברום.
נופי אגן ים המלח, החשיבות ההיסטורית של האתרים הנמצאים בסמוך לו, כגון מצדה, עין גדי, מכוור וקומראן, והאקלים המיוחד השורר בו – כל אלה הפכו את ים המלח למוקד תיירות עולמי, ובפרט למרכז של תיירות מרפא. באזור נבנו עשרות מלונות המרוכזים בירדן, בפינה הצפון-מזרחית של האגם, ובישראל בעין בוקק שעל חופי הבריכות באגן הדרומי.
אם בבחירות גנץ ינצח כבר לא תיהיה בעיה כזו,
ביבי צריך להתבייש בעצמו...
בוא תסביר לי מה הקשר "ממשלת הזדון הימנית"...
אפשר לחשוב, אם היה עכשיו ממשלה שמאלנית, אתה חושב שהיה להם אכפת בכלל?!
הכי קל להאשים... emiram123@
בהחלט צודק! @emiram123
אנשים מושחתים!
כל מה שאכפת להם זה רק כסף! לא אכפת להם מהתייבשות האגם שמתייבש באופן קטסטרופי!
לממשלת הזדון הימנית לא אכפת מהאזור בכלל. מושחתים!
באמת מחקר מעמיק יצרת כאן,
תרומה ענקית למחקר הבולענים בארץ!